פסק-דין בתיק בר"ע 631/05

1.         בגדר תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום חוב ארנונה, אשר הוגשה על ידי המשיבה כנגד המבקשת לבית משפט השלום בירושלים, ניתן פסק דין בהעדר בקשת רשות להתגונן. בקשת המבקשת לביטול פסק הדין נדחתה על ידי בית משפט השלום ומכאן בקשת רשות הערעור.

2.         שני הצדדים הסכימו כי אדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי רשות זו. מסקנתי היא, כי דין הערעור להתקבל.

3.         כתב התביעה שהגישה המשיבה הוגש לבית המשפט באמצעי אלקטרוני (תובענה ממוכנת), והעתק שלו צורף על ידי המשיבה כנספח א' לתשובתה. סכום התביעה הוא 104,588.83 ש"ח והתביעה מתייחסת לחמישה נכסים, כמפורט בנספחים א'-ה' לתביעה: שני נכסים ברח' כורש 6, נכס ברח' כורש 8, נכס ברח' כורש 9 ונכס ברח' האומן 9. לגבי הנכס האחרון הוסכם לאחר מתן פסק הדין, כי המבקשת אינה חייבת בגינו ארנונה, כמפורט בפרוטוקול הדיון בבקשת המבקשת לביטול פסק הדין מיום 2.12.04 (נספח ה' לתשובה). באשר לנכסים שברחוב כורש, שמו של החייב בארנונה, כמופיע על גבי הנספחים לכתב התביעה הוא "רהיטי כדורי בע"מ". בנספח א' לתביעה מפורט גם "מספר זהות" של החייב (מספר החברה במקרה דנן) והמספר המופיע הוא מספר המבקשת כרשום אצל רשם החברות (510703762). על גבי יתר הנספחים לכתב התביעה, שהם פירוט היתרות לחשבון הנכס, לא מופיע "מספר זהות". נמצא, כי שם המבקשת לא נזכר בנספחים לכתב התביעה, כאשר מספר החברה הנוגע למבקשת רשום רק על גבי אחד הנספחים, בצדו של שם אחר.

לאחר שהמבקשת קיבלה את כתב התביעה ולא הגישה בקשת רשות להתגונן, ניתן נגדה, ביום 30.5.04, פסק דין.

אין מחלוקת כי כתב התביעה הומצא למבקשת כדין ביום 29.4.04, ביחד עם תביעה נוספת לתשלום ארנונה עבור נכסים אחרים (ת"א 704682/04).

3.         ביום 19.7.04 הגישה המבקשת לבית משפט השלום בקשה לביטול פסק הדין (בש"א 6054/04). בבקשה ובתצהיר שצורף לה נטען, כי עם קבלת כתבי התביעה הנ"ל פעלה המבקשת לסילוק חובות הארנונה שלה לשנת 2003 וסברה שבכך באה פרשת התביעות לידי סיום. כאשר נודע למבקשת על מתן פסק הדין נגדה, בדקה את מצב העניינים והסתבר לה, לטענתה, כי כתב התביעה מתייחס לחיובי ארנונה של "רהיטי כדורי בע"מ", שהיא אישיות משפטית אחרת ונפרדת מהמבקשת. לטענת המבקשת, כתב התביעה מתייחס לנכסים שבהחזקת ובבעלות גורמים אחרים ולא לנכסים שבבעלות או בהחזקת המבקשת (סעיף 7 לתצהירו של יוסף כדורי). כאמור, המבקשת טוענת כי מהנספחים לכתב התביעה עולה כי גם לשיטת המשיבה המבקשת אינה החייבת בתשלום הארנונה.

4.         בדיון בבקשה לביטול פסק הדין הציע בית המשפט קמא שיוסכם כי המבקשת תוכל לפנות בהשגה על פי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תש"ל-1976 (להלן - " חוק הערר") ולא יטען כנגדה לחלוף המועד להגשת ההשגה, כאשר גם הליכי ההוצאה לפועל יעוכבו. אם תתקבל ההשגה יבוטל פסק הדין. ההצעה, שהיתה מקובלת על המשיבה, נדחתה על ידי המבקשת, אשר עמדה על כך שביצוע פסק הדין ימשיך להיות מעוכב, גם אם תידחה ההשגה, במהלך פרק הזמן בו יתנהלו הליכי ערר על ההחלטה בהשגה.

5.         בהחלטתו בבקשה לביטול פסק הדין קבע בית המשפט, כי אין בטענות ההגנה שהעלתה המבקשת כדי להצדיק את ביטול פסק הדין, שכן, ככל שיש יסוד לטענת המבקשת, לפיה אין היא מחזיקה בנכסים שביחס אליהם הוגשה התביעה, עליה היה להביא טענה זו במסגרת השגה למנהל הארנונה, כקבוע בחוק הערר. בית המשפט קבע, לפיכך, כי לא עומדת למבקשת טענה שהיא רשאית להעלות לפני בית המשפט במסגרת הגנתה מפני התביעה.

למסקנה זו הגיע בית המשפט קמא תוך שהוא מקבל, ולו לצורך הטיעון בלבד, את טענת המבקשת שמחדלה באי הגשת בקשת הרשות להתגונן לא נבע מזלזול. בית המשפט דחה, איפוא, את הבקשה לביטול פסק הדין וחייב את המבקשת בהוצאות הבקשה בסך 2,000 ש"ח ובתוספת מע"מ.

6.         בבקשת רשות הערעור חוזרת המבקשת על הטענות שפורטו על ידה בבקשה לביטול פסק הדין. במענה לקביעת בית המשפט קמא, כי על המבקשת היה לפנות בהשגה למנהל הארנונה, טוענת המבקשת כי לא היתה יכולה לעשות כן הואיל וקודם לקבלת התביעה לא קיבלה דרישות ארנונה מהמשיבה בגין הנכסים הנדונים.

עוד נטען, כי על פי ההלכה הפסוקה (והמבקשת מפנה בענין זה לע"א 4452/00 ט.ט. טכנולוגיה מתקדמת בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל, פ"ד נו(2), 773, להלן - " ענין טכנולוגיה"), אין מניעה להעלות את הטענה הנטענת על ידי המבקשת כנגד חיובה בארנונה, גם כהגנה מפני תביעה בבית משפט, ולא רק במסגרת השגה, והדבר אף נקבע בחוק הערר, בגדר תיקון מס' 4 לחוק זה, שפורסם ביום 8.7.94. עמדת המבקשת היא, כי טענת ההגנה שלה אינה "ענין טכני", שלגביו יש להגיש השגה על פי הוראות חוק הערר, אלא "ענין משפטי", טענת חוסר יריבות, שראוי לדון בו בבית המשפט.

7.         לחיזוק טענתה כי אין היא המחזיקה בנכסים הנדונים, מבקשת המבקשת להגיש ראיה חדשה בגדרו של ההליך דנן (בש"א 415/05). מדובר במסמכים שמקורם במשיבה עצמה. מסמך אחד הוא מכתב שנשלח מהמחלקה למבנים מסוכנים לבא-כוחה של חברת רהיטי כדורי בע"מ ולבא-כוחה של הכנסייה הארמנית ובו דרישות לביצוע תיקונים בנכסים. המסמך השני הוא העתק פירוט יתרות חוב של המחזיקים בנכסים ובו רשומה כחייבת חברת רהיטי כדורי בע"מ, ולא המבקשת.

אומר כבר עתה, כי ללא קשר לתוצאתו של ההליך דנן, אין מקום להיעתר לבקשה לקבלת ראיות חדשות בערעור, שכן הסוגיה הטעונה הכרעה בהליך דנן אינה אם המבקשת מחזיקה בנכסים הנדונים, אם לאו, אלא האם, בהנחה שיש ממש בטענתה זו של המבקשת (שהרי המצהיר מטעמה כלל לא נחקר על ידי המשיבה ותמיכה מסוימת לטענה זו מצויה בנספחים שצורפו לכתב התביעה, כמפורט לעיל, בו הוזכר שמה של חברה אחרת כחייבת), היה מקום לבטל את פסק הדין שניתן נגדה. כזכור, בית המשפט ביסס את החלטתו על הקביעה לפיה טענת ההגנה שבפי המבקשת אינה יכולה להטען בבית המשפט, אלא אך בגדרה של השגה למנהל הארנונה. בית המשפט לא שלל לגופה טענת הגנה זו של המבקשת, טענת "אינני מחזיק".

8.         בתשובתה לבקשה מדגישה המשיבה את העובדה, כי ניתנה למבקשת הזדמנות לפנות בהשגה למנהל הארנונה ולפיכך אין מקום לטענה שאם לא יבוטל פסק הדין כי אז תימצא המבקשת במצב בו כל המסלולים לקבלת סעד משפטי כנגד חיובה בארנונה נחסמו בפניה.

לענין זה אציין, כי היה וייקבע שלמבקשת הזכות להעלות את טענת ההגנה שבפיה גם בגדר הגנתה מפי התובענה דנן, כי אז לעובדה שהתאפשר לה גם להגיש השגה, לא אמורה להיות נפקות.

ואכן, הסוגיה המרכזית הטעונה הכרעה היא, האם, בנסיבות המקרה דנן, עמדה למבקשת הזכות לטעון בבית המשפט טענת "אינני מחזיק". לגירסת המשיבה היה על המבקשת להיזקק למסלול ההשגה המינהלית. המשיבה אינה מתעלמת מהוראת סעיף 3(ג) לחוק הערר, המאפשרת העלאת טענת "אינני מחזיק" גם בבית המשפט, אך מדגישה, כי תנאי לכך הוא הגשת בקשה מתאימה לבית המשפט, שכן, על פי החוק, האפשרות האמורה טעונה היתר מיוחד מבית המשפט. המשיבה מוסיפה וטוענת, כי טענת המבקשת אינה אלא טענה טכנית שמקומה להתברר רק בגדרם של הליכי השגה.

9.         סעיף 9 לחוק הערר קובע כדלהלן:

"א. מי שחויב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה:

(1) הנכס שבשלו נדרש התשלום אינו מצוי באיזור כפי שנקבע בהודעת התשלום;